במחצית 2016 שונו כללי המשחק בנושא שיעורי ההפקדה לתכניות הפנסיוניות. בעקבות השינוי נוצרה סדרה של בעיות ומצבים שונים הפוגעים בעובד והיכולים להימנע חלקית רק עם טיפול של המעסיק, לעתים בסיוע של יועץ פנסיוני.
מהם עיקרי התיקון?
• הגדלת ההפקדות ב-2 פעימות, כשהשיעור המלא של ההפקדה חל מ-1.1.2017.
• חלק תגמולי העובד גדל ל-6% מהשכר.
• חלק תגמולי המעסיק גדל ל-6.5% מהשכר (וכן תשלומים נוספים במידת הצורך לאובדן כושר עבודה).
• חובת ביטוח אובדן כושר עבודה על חשבון המעסיק בשיעור של 75% מהשכר ובעלות שלא תעלה על 2.5% מהשכר.
מה עלול להשתבש?
בפוליסות ביטוח "ישנות", שנפתחו עד 6/2001 ובעלות מבנה קשיח, לא ניתן להגדיל את שיעורי ההפקדה. לכן הגידול מחייב הקמה של פוליסה חדשה או הפקדה לפוליסה קיימת על שם העובד.
המדיניות המפורסמת של החברות בנושא פתיחת פוליסות הינה:
• הפקדת הכסף למרכיב חיסכון, מכיוון שהעובד כבר נמצא בכיסוי ביטוחי מתאים.
• גביית דמי ניהול מלאים בשיעור של 4% מההפקדה + 1.05% מהצבירה (למעט חברת כלל שפרסמה דמי ניהול נמוכים יותר).
רק מעורבות המעסיק יכולה להקטין את דמי הניהול ובכך לחסוך לעובד.
אילו סוגיות מעלה אובדן כושר עבודה (החייב להיות בשיעור 75% ועל חשבון המעסיק)?
• פוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה קולקטיביות שביצע המעסיק בעבר – על המעסיק לקזז את העלות שהוא משלם לרכיב תגמולי עובד, רק במידה והתשלום הינו מעל 6.5%, וכן לחשב את שיעור הכיסוי שניתן לעובד כך שיעמוד על 75% מהשכר. כיסוי גבוה מזה יגרום לעלות נוספת למעסיק ואי קבלת התשלום בעת תביעה.
• שיעור כיסוי ביטוח אובדן כושר עבודה ועלותו – יש לקבל מידע ברמת העובד ובדיקה שעלות הביטוח איננה עולה על 1.5%, על מנת להשאיר סכום מינימלי של 5% כחיסכון ברכיב תגמולי מעסיק.
• במקרים בהם עלות הביטוח עולה על 1.5%, המעסיק מחויב לשלם לרכישת ביטוח נוסף וזאת עד למגבלה של 2.5% מהשכר – כך שהפקדות מעסיק לרכיב תגמולים (המכיל אובדן כושר) לא יעלו כל 7.5%.
טיפול בביטוח אובדן כושר לעובדים בעלי החרגות ומוגבלויות שאינן ברי ביטוח:
• עובדים מבוגרים מעבר לגיל 55-60 שלא היו עם ביטוח אובדן כושר וחברות הביטוח לא מוכנות לבטחם עקב מגבלות גיל.
• עובדים בעלי החרגות ומוגבלויות רפואיות שלא ניתן לבטחם, ללא תלות בגיל.
מכוון שהתקנה איננה פוטרת את המעסיק מחובת ביטוח, פגיעה של עובד כזה ותביעה לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה חושפת את המעסיק לתשלום כל סכום הפגיעה, למרות שהיה מוכן לשלם את כל העלות הנדרשת בגין הביטוח (כפי שעולה ממקרה שאירע אשתקד).
רק מעורבות המעסיק בבדיקה של שיעורי הכיסוי, עלות הכיסוי הביטוחי וכן רכישת פוליסה לעובדים בעלי מוגבלות ביטוחיות, תמנע את חשיפתו לתביעות תשלום בגין אובדני כושר עבודה.
מהי הבעייתיות בתכנית פנסיה (גובה השכר המבוטח ועלות הביטוח הנגזרת מכך)?
בקרנות פנסיה מחושב השכר המבוטח באמצעות חלוקה של סכום דמי הגמולים המועבר לקרן חלקי שיעור דמי הגמולים. אולם שיעור דמי הגמולים אינם בהכרח אלו ששילם המעסיק, אלא דמי הגמולים המוגדרים בתקנון הקרן.. להלן דוגמה לבעייה שנוצרת :.
שכר בפועל 10,000 שקלים, הפקדות מעסיק לתגמולים 12.5% שהם 1,250 שקלים.
בקרן א' יחס החלוקה הינו נמוך משיעור הפקדות התגמולים ועומד על 11.5% ולכן השכר המבוטח הינו 10,870 שקלים (1,250 שקלים חלקי 11.5%), דהיינו ביטוח עודף של 870 שקלים שיש להם עלות כספית אשר מקטינה החסכון והקצבה.
בקרן ב' יחס החלוקה הינו גבוה משיעור הפקדות התגמולים ועומד על 13% ולכן השכר המבוטח יהיה קטן מהשכר בפועל בכ 380 ₪. הדבר יכול להשפיע על עמית שאינו ער לכך ובעת תביעה לקרן יקבל סכום הנמוך מהצפוי.
יש להדגיש כי נושא זה יסודר בעתיד עם כניסתו לתוקף של תקנון הפנסיה האחיד, שם הגדיר האוצר שיטה אחידה לחישוב השכר המבוטח. אולם הבעיה איננה רק בדוגמאות הנ"ל והיא נמצאת גם בקרנות אחרות בהם יחס החלוקה אמור להיות בהתאם להפקדות, אולם הקרנות הודיעו כי יחס החלוקה משתנה בהתאם לגידול בהפקדות במקרים ולא נתקבל דיווח מהמעסיק (הנפוץ יותר אצל מעסיקים קטנים). במקרים אלו עובדי מעסיק שלא הגדיל במועד את ההפקדות ולא דיווח כנדרש לקרן – נפגעים על ידיו.
מעסיק הרוצה לשמור על זכויות עובדיו, נדרש להיות בקשר עם הקרן ולוודא כי הביטוח לעובדיו יהיה בשיעור הנדרש. ורצוי שיקבל סיוע מיועץ פנסיוני המכיר את תקנוני הקרנות