הפנסיה בקרנות הוותיקות אינה מחוסנת נגד קורונה

הפנסיה בקרנות הפנסיה הוותיקות נתפסת כפנסיה מוגנת ממשברים מידיים בשוק ההון ולכן משבר הקורנה לא משפיע על הפנסיות. אולם הפנסיה בקרנות הוותיקות עלולה להיות מושפעת ממשבר הקורנה באופן עקיף באמצעות ההשפעה על השכר הממוצע במשק.

הפנסיה בקרנות הפנסיה הוותיקות נתפסת כפנסיה מוגנת ממשברים מידיים בשוק ההון ולכן משבר הקורנה לא משפיע על הפנסיות. אולם הפנסיה בקרנות הוותיקות עלולה להיות מושפעת ממשבר הקורנה באופן עקיף באמצעות ההשפעה על השכר הממוצע במשק.

בכל סוגי הקרנות הוותיקות הן אלו שפועלות בשיטת שלש השנים האחרונות והן אלו שפועלות על פי שיטת ממוצעי השכר, התלות בשכר הממוצע במשק הינה גבוהה, כאשר בקרנות בשיטת שלש שנים שיעור ההשפעה יכול להגיע לכ 52% בשנת 2020 ואילו בקרנות בשיטת הממוצעים ההשפעה הינה מלאה 100%.

השפעת השכר הממוצע במשק על הפנסיה הינו באמצעות ההשפעה על השכר הקובע בקרן ממנו נגזרת הפנסיה. כאשר ירידת שכר ממוצע במשק משפיעה בשני כיוונים מנוגדים, אולם ההשפעה על הקטנת הקצבה הינה גבוהה יותר.

סיבות אפשריות לפגיעה בשכר הממוצע במשק נגרמות הן מסיבות ישירות של משבר הקורנה היוצר אי ודאות כלכלית בשוק העבודה וגרם להוצאת עובדים רבים לחל"ת ובמקרים רבים אחרים להקטנת השכר. סיבה עקיפה נוספת להקטנת אפשרית של השכר הממוצע במשק הינה מכך שלא נחתם הסכם שכר חדש, כאשר ההסכם האחרון הסתיים בשנת 2019 ועל פי המצב הנוכחי לא צפוי להיחתם כזה הסכם בזמן הקרוב.

הפנסיה בקרנות הוותיקות מחושבת באמצעות מכפלה של יחס השכר הממוצע באמדן השכר הממוצע. כאשר בקרנות בשיטת הממוצעים זו השיטה היחידה ואילו בקרנות בשיטת 3 שנים שיטה זו משפיעה רק על חלק מהתקופה.

ניתוח של השפעת ירידת השכר הממוצע על כל גורם מלמדת :
השפעה ישירה נגרמת כתוצאה מפגיעה בשכר הממוצע, כאשר הקרן משתמשת בחישוב של ממוצע השכר הממוצע במשק ב 12 חודשים אחרונים. ירידה בשכר הממוצע גורמת לירידה בפנסיה החזויה.
השפעה עקיפה הנגרמת כתוצאה מעליית יחס השכר הממוצע. יחס השכר הממוצע הינו השוואה של שכר העובד ביחס לשכר הממוצע במשק וכאשר השכר האישי נשאר קבוע והשכר הממוצע יורד היחס גדל ותורם להגדלת הפנסיה החזויה, אולם השפעת הגידול ביחס השכר הממוצע הינה קטנה יותר מכוון שיחס השכר מחושב על בסיס 420 חודשי השכר ה"טובים" בקרן, מכאן שההשפעה של החודשים בהם השכר הממוצע יורד ויחס השכר משתפר הינה קטנה וככל שהעמית הינו ותיק יותר בקרן ההשפעה נמוכה יותר.

שילוב מורכב זה מושפע גם מגורמים נוספים כמו וותק העמית בקרן, מצב העמית האם עמית פעיל או לא, השכר הנוכחי שלו ומשך הזמן עד לפרישתו לפנסיה.

חישוב הפנסיה אצל מבוטח פעיל שהינו מבוטח שמשלם דמי גמולים לקרן הינו בהתאם להסבר, אולם חישוב הפנסיה אצל מבוטח לא פעיל שונה בכך שהשכר הממוצע המשמש את חישוב הפנסיה הינו ממוצע 12 חודשי החברות האחרונים שלו בקרן ולכן ירידה נוכחית בשכר הממוצע במשק איננה משפיעה עליו.

לצורך הפשטות, ניקח מספר דוגמאות שנבחנו על נתוני הפקדות מבוטח "אמיתי" ואקראי (יש לסייג ולציין כי לכל מבוטח נתוני אחרים וכך יכולות להיות גם התוצאות):

מבוטח גבר או אשה, המבוטח בקרן בשיטת הממוצעים שיגיע  לגיל 67 ב 10/2022 כאשר לזכותו יצברו 420 חודשים

מבוטח גבר או אשה, המבוטח בקרן בשיטת שלש שנים אחרונות שיגיע  לגיל 67 ב 10/2022 כאשר לזכותו יצברו 420 חודשים.

בשיטת שלש השנים האחרונות השכר הממוצע משפיע באופן מופחת על הפנסיה מכוון שחלקו יכול להגיע עד לכ 52% ולא 100% כפי שקיים בקרנות בשיטת הממוצעים.

בחינה של משמעות הקטנת הקצבה הינה לאורך כל תקופת קבלת הקצבה ולכן משמעות זו אצל המבוטחת שבדוגמא הינה פגיעה של כ 320 אלף ₪ בקרן בשיטת הממוצעים וכ 175 אלף ₪ בקרן בשיטת שלש השנים האחרונות.
אצל מבוטח גבר בעל נתונים זהים, משך קבלת הקצבה הינו נמוך יותר, אולם יש להוסיף לפגיעה גם את הפגיעה בקצבת שתקבל בת הזוג לאחר פטירתו ולכן הפגיעה למבוטח בקרן בשיטת המומצאים היינה כ 275 אלף ₪ ולמבוטח בקרן בשיטת שלש שנים אחרונות הפגיעה הינה כ 150 אלף ₪.

הפנסיה בקרנות הפנסיה הוותיקות איננה מחוסנת קורנה כפי שיש נטייה לחשוב והשפעות משבר הקורנה עלולה להשפיע באופן עקיף הפנסיה על החזויה באמצעות השפעה על השכר הממוצע במשק. מורכבות החישוב והמשתנים האישים הרבים הקיימים בעת חישוב הפנסיה, מחייבים בדיקה אישית, טרם קבלת החלטות.

כתבה זו נועדה להסב את תשומת הלב להשפעה אפשרית על הפנסיה בקרנות הוותיקות ואיננה בבחינת ייעוץ פנסיוני.